רשמים ומסקנות מההרפתקאה החדשה שלי בים ...
לפני שבועיים בשעה טובה זה קרה,
חלום רחוק שסוף סוף יצא לפועל .
החלום היה להכיר את עולם הים מקרוב
ז"א להיות על ספינה קטנה למס' ימים.
לבחון את עצמי איך מסתדרת עם העניין,
איך הבטן מתפקדת בגלים
מבחינת מחלת ים?
האם אוהב את זה בכלל?
והאם העובדה שאין הרבה
מרחב להסובב בו
תמצא חן בעיני או שמה יהיה לי
צפוף ומשעמם?
כבחורה סקרנית שאוהבת להתנסות
במה שרק אפשר ובכל המימדים
אוויר,ים,יבשה על כל גווניהם
אפשר להגיד שהמבחן הצליח בגדול!!
עבדתי קשה ונהנתי מכל שניה.
ההזדמנות שצצה לה כך פתאום
היתה לבשל על ספינת מחקר ל 17 איש
במשך שבוע ומשהו
אומנם כל ערב חזרנו למרינה
אך בכל שאר הזמן הסתובבנו עמוק בים.
פרויקט של סטודנטים לתואר שני,
בביולוגיה ימית
וארכיאולוגיה ימית.
בשבוע השני הינו בעניין אקולוגיה ימית במקום אחר
פשוט מרתק!
כבר ביומיים הראשונים הבנתי
שאני במקום הנכון
והכל זורם ממש חלק ויש לי בטן מנירוסטה 😊
לא יפה להגיד ומסכנים אלו שהרגישו ברע
וכל היום הקיאו את נשמתם בחרטום הספינה
אבל תכלס זה מה שנתן לי את המדד
שהכל אצלי ממש בסדר ושזה ים מספיק בועט
כדי להבין שאני לגמרי בנויה גם לעולם של ים
ויכולה להמשיך להפליג בפנטזיות שלי
שיום אחד אצא למסע ארוך על איזו יאכטה ...
וכך התחיל היום הראשון,
אני מג'אנגלת בין הסירים הירקות הסכינים
תו"כ טילטולים בקצב הגלים
והסתגלות לעובדה שחייבים מיד לסגור כל ארון,
לאבטח את דלת המקרר, על הגז תמיד לזכור
לתחום את הסירים במוטות נירוסטה מכל הכיוונים
כדי שלא יצאו לטיול ברחבי הכיריים
או גרוע מזה על רצפת הספינה
ומעל הכל לחסוך במים...
משימה לא פשוטה במטבח קטן עם מעט כלים ומעט מקום
אבל החלק המהותי הוא תנועת הגלים והים
זה הזכיר לי מקומות אחרים מעולם הoutdoor שבהם
"חייבים" להשתלב בקצב התנועה והאנרגיה
אם רוצים שהדברים יזרמו חלק.
פשוט להרפות את נוקשות השרירים המתנגדים
לתנועה"כאילו בניסיון להחזיק"
לדוגמא:
ברכיבה על סוס
כדי לא לקפץ על האוכף במקצב טרוט או קנטר
(ריצה קלה,דהירה)
צריך להרפות את שרירי האגן
לשקוע באוכף ולהתחבר לתנועת הסוס
ופשוט לתת לתנועה לזרום.
אם לא תעשו כך, אחרי שעה רכיבה
אני מבטיחה לכם שלמחרת שתרגישו
את הישבן שלכם כמו שמעולם לא הרגשתם
בנסיעה על אופנוע
כדי לשמור על יציבות לדוגמה בסיבוב
אנחנו נוטים יחד עם האופנוע,מעבירים את המשקל
לפעמים ממש בזווית חדה כך שעל פניו
נראה שאפשר ממש ליפול הצידה
אבל בגלל האנרגיה נוצר שיווי משקל
ואף זרימה יעילה וטובה יותר ללקיחת הסיבוב.
בגילשת גלים וקייט
כל הסיפור הוא לדעת לזהות את הנקודות שעליהם אפשר לרכב
ולהשתלב בתיזמון הנכון תו"כ שיווי משקל
במצנחי רחיפה...
להשתמש במשקל גוף ובהבנה של הרוח ופשוט להשתלב
לא תאמינו לאן אפשר להגיע!!!
יש עוד המון דוגמאות שכאלה
שאני יכולה להביא מעולם הoutdoor והאקסטרים.
הטובים ביותר בתחומם תמיד יהיו אנשים
שמבינים את הזרימה הזו
את המשמעות שעומדת מאחורי זה,
של שילוב ולא התנגדות.
של שימוש הרמוני באנרגיה של הרוח,
של המים, של מהירות שנוצרת מתנועה.
וכך גם בספינה מהר מאוד הבנתי שאם אני רוצה שיהיה לי קל
ושלא אצא משם עם מכות כחולות וחתכים מיותרים..
כל העניין הוא השתלבות עם התנועה
העברת משקלים מרגל לרגל תו"כ הרפייה של שרירים מוחזקים.
לתת לגל שמזיז את הסירה לקבוע את הקצב ואיזון המשקל ולזרום איתו..
כך התאפשר לי לבשל ל17 איש 3 ארוחות ביום תו"כ ריקוד שכזה
לשלוף תבנית מהתנור בדיוק ברגע הנכון
לקצוץ ירקות תוך העברת משקל מרגל ימין לשמאל
תוך שמירה על המרכז כדי לא להיחתך
לתפוס את הקערות רגע לפני שהן טסות לי לצד השני של המטבח
וכן הלאה.. היה מבדר ללא ספק.
מחשבות רבות היו לי תו"כ על ההקבלה של העניין לחיים
איפה אנחנו מכווצים נוקשים ונעולים.
במחשבה,בתפיסות העולם שמנהלות אותנו
בהיאחזות באמונות שהיום כבר לא משרתות אותנו
ועל כן מגבילות אותנו
מחשבות שיוצרות התנגדות למה שמגיע אלינו בחיים
ובעצם רק בגלל העובדה הזו
אנחנו נתקלים בבעיות,בתקיעות,בחוסר יכולת לראות
את האופציות הנוספות שקיימות לפתרון בעיה מסויימת ..
אז מאז אני כל הזמן חושבת עם עצמי
ולכן כותבת גם לכם שתשאלו את עצמכם..
איפה בחיים אם רק נרפה טיפה ונהיה יותר גמישים,
הדרך פשוט תזרום ותביא אותנו בדיוק ליעד הרצוי
עם הרבה יותר אנרגיה ובקלות?
איך לאלתר ולהיות יצירתיים
גם שהדברים לא הולכים בדיוק כמו שתיכננו?
לאמץ גישה ששואלת את השאלות הנכונות בכדי
שנקבל תשובות חדשות ונצא מהלופ
שנראה פתאום אפשרויות שקודם לא ראינו
למרות שהן שם תמיד
אחת מהנחות היסוד שאני מאוד אוהבת בNLP אומרת:
"שהאדם בעל הגמישות והמשאבים הרבים ביותר במערכת, יהיה בעל ההשפעה הרבה ביותר במערכת."
ההשפעה הזו היא לאו דווקא כלפי חוץ או אנשים אחרים
היא גם מאוד מאוד נכונה פנימה לחווית החיים שלנו
לאיך שאנחנו מעכלים אותם ובאיזו נקודת מבט אנחנו בוחרים.
כל הזמן חשוב להתפתח, להתנסות בדברים חדשים.
לקחת את עצמנו מחוץ למוכר והידוע שלנו
מחוץ לאזור הנוחות ולמתוח את הגבולות
עד שנרגיש גם שם בטבעיות.
ואז יקירי זה כבר שלכם, זמין לכם בכל עת.
אף אחד לא יכול לקחת לכם את זה.
כך אנחנו מרחיבים את הגמישות שלנו,
דבר שנותן לנו מלא משאבים חדשים
להתמודד עם כל מה שמזמנים לנו החיים.
ולכל מי ששאל, מה הקטע שלי עם כל
ההתפזרויות האלה בחיים
עם כל ההרפתקאות באוויר בים וביבשה
עם חוסר המיקוד בתחום אחד בעסקים או עבודה
וקפיצה מדבר לדבר. ואם לא הגיע הזמן שאתבגר כבר
אז מה שיש לי להגיד לכם
שלכל מטבע שני צדדים והכל עניין של השקפה אם זה טוב או רע..
מבחינתי
זה בדיוק זה...
עובדת על גמישות :) ואוספת משאבים
כדי להגשים את כל החלומות שלי!
מזמינה אתכם לנסות זה כיף חיים.
לפני שבועיים בשעה טובה זה קרה,
חלום רחוק שסוף סוף יצא לפועל .
החלום היה להכיר את עולם הים מקרוב
ז"א להיות על ספינה קטנה למס' ימים.
לבחון את עצמי איך מסתדרת עם העניין,
איך הבטן מתפקדת בגלים
מבחינת מחלת ים?
האם אוהב את זה בכלל?
והאם העובדה שאין הרבה
מרחב להסובב בו
תמצא חן בעיני או שמה יהיה לי
צפוף ומשעמם?
כבחורה סקרנית שאוהבת להתנסות
במה שרק אפשר ובכל המימדים
אוויר,ים,יבשה על כל גווניהם
אפשר להגיד שהמבחן הצליח בגדול!!
עבדתי קשה ונהנתי מכל שניה.
ההזדמנות שצצה לה כך פתאום
היתה לבשל על ספינת מחקר ל 17 איש
במשך שבוע ומשהו
אומנם כל ערב חזרנו למרינה
אך בכל שאר הזמן הסתובבנו עמוק בים.
פרויקט של סטודנטים לתואר שני,
בביולוגיה ימית
וארכיאולוגיה ימית.
בשבוע השני הינו בעניין אקולוגיה ימית במקום אחר
פשוט מרתק!
כבר ביומיים הראשונים הבנתי
שאני במקום הנכון
והכל זורם ממש חלק ויש לי בטן מנירוסטה 😊
לא יפה להגיד ומסכנים אלו שהרגישו ברע
וכל היום הקיאו את נשמתם בחרטום הספינה
אבל תכלס זה מה שנתן לי את המדד
שהכל אצלי ממש בסדר ושזה ים מספיק בועט
כדי להבין שאני לגמרי בנויה גם לעולם של ים
ויכולה להמשיך להפליג בפנטזיות שלי
שיום אחד אצא למסע ארוך על איזו יאכטה ...
וכך התחיל היום הראשון,
אני מג'אנגלת בין הסירים הירקות הסכינים
תו"כ טילטולים בקצב הגלים
והסתגלות לעובדה שחייבים מיד לסגור כל ארון,
לאבטח את דלת המקרר, על הגז תמיד לזכור
לתחום את הסירים במוטות נירוסטה מכל הכיוונים
כדי שלא יצאו לטיול ברחבי הכיריים
או גרוע מזה על רצפת הספינה
ומעל הכל לחסוך במים...
משימה לא פשוטה במטבח קטן עם מעט כלים ומעט מקום
אבל החלק המהותי הוא תנועת הגלים והים
זה הזכיר לי מקומות אחרים מעולם הoutdoor שבהם
"חייבים" להשתלב בקצב התנועה והאנרגיה
אם רוצים שהדברים יזרמו חלק.
פשוט להרפות את נוקשות השרירים המתנגדים
לתנועה"כאילו בניסיון להחזיק"
לדוגמא:
ברכיבה על סוס
כדי לא לקפץ על האוכף במקצב טרוט או קנטר
(ריצה קלה,דהירה)
צריך להרפות את שרירי האגן
לשקוע באוכף ולהתחבר לתנועת הסוס
ופשוט לתת לתנועה לזרום.
אם לא תעשו כך, אחרי שעה רכיבה
אני מבטיחה לכם שלמחרת שתרגישו
את הישבן שלכם כמו שמעולם לא הרגשתם
בנסיעה על אופנוע
כדי לשמור על יציבות לדוגמה בסיבוב
אנחנו נוטים יחד עם האופנוע,מעבירים את המשקל
לפעמים ממש בזווית חדה כך שעל פניו
נראה שאפשר ממש ליפול הצידה
אבל בגלל האנרגיה נוצר שיווי משקל
ואף זרימה יעילה וטובה יותר ללקיחת הסיבוב.
בגילשת גלים וקייט
כל הסיפור הוא לדעת לזהות את הנקודות שעליהם אפשר לרכב
ולהשתלב בתיזמון הנכון תו"כ שיווי משקל
במצנחי רחיפה...
להשתמש במשקל גוף ובהבנה של הרוח ופשוט להשתלב
לא תאמינו לאן אפשר להגיע!!!
יש עוד המון דוגמאות שכאלה
שאני יכולה להביא מעולם הoutdoor והאקסטרים.
הטובים ביותר בתחומם תמיד יהיו אנשים
שמבינים את הזרימה הזו
את המשמעות שעומדת מאחורי זה,
של שילוב ולא התנגדות.
של שימוש הרמוני באנרגיה של הרוח,
של המים, של מהירות שנוצרת מתנועה.
וכך גם בספינה מהר מאוד הבנתי שאם אני רוצה שיהיה לי קל
ושלא אצא משם עם מכות כחולות וחתכים מיותרים..
כל העניין הוא השתלבות עם התנועה
העברת משקלים מרגל לרגל תו"כ הרפייה של שרירים מוחזקים.
לתת לגל שמזיז את הסירה לקבוע את הקצב ואיזון המשקל ולזרום איתו..
כך התאפשר לי לבשל ל17 איש 3 ארוחות ביום תו"כ ריקוד שכזה
לשלוף תבנית מהתנור בדיוק ברגע הנכון
לקצוץ ירקות תוך העברת משקל מרגל ימין לשמאל
תוך שמירה על המרכז כדי לא להיחתך
לתפוס את הקערות רגע לפני שהן טסות לי לצד השני של המטבח
וכן הלאה.. היה מבדר ללא ספק.
מחשבות רבות היו לי תו"כ על ההקבלה של העניין לחיים
איפה אנחנו מכווצים נוקשים ונעולים.
במחשבה,בתפיסות העולם שמנהלות אותנו
בהיאחזות באמונות שהיום כבר לא משרתות אותנו
ועל כן מגבילות אותנו
מחשבות שיוצרות התנגדות למה שמגיע אלינו בחיים
ובעצם רק בגלל העובדה הזו
אנחנו נתקלים בבעיות,בתקיעות,בחוסר יכולת לראות
את האופציות הנוספות שקיימות לפתרון בעיה מסויימת ..
אז מאז אני כל הזמן חושבת עם עצמי
ולכן כותבת גם לכם שתשאלו את עצמכם..
איפה בחיים אם רק נרפה טיפה ונהיה יותר גמישים,
הדרך פשוט תזרום ותביא אותנו בדיוק ליעד הרצוי
עם הרבה יותר אנרגיה ובקלות?
איך לאלתר ולהיות יצירתיים
גם שהדברים לא הולכים בדיוק כמו שתיכננו?
לאמץ גישה ששואלת את השאלות הנכונות בכדי
שנקבל תשובות חדשות ונצא מהלופ
שנראה פתאום אפשרויות שקודם לא ראינו
למרות שהן שם תמיד
אחת מהנחות היסוד שאני מאוד אוהבת בNLP אומרת:
"שהאדם בעל הגמישות והמשאבים הרבים ביותר במערכת, יהיה בעל ההשפעה הרבה ביותר במערכת."
ההשפעה הזו היא לאו דווקא כלפי חוץ או אנשים אחרים
היא גם מאוד מאוד נכונה פנימה לחווית החיים שלנו
לאיך שאנחנו מעכלים אותם ובאיזו נקודת מבט אנחנו בוחרים.
כל הזמן חשוב להתפתח, להתנסות בדברים חדשים.
לקחת את עצמנו מחוץ למוכר והידוע שלנו
מחוץ לאזור הנוחות ולמתוח את הגבולות
עד שנרגיש גם שם בטבעיות.
ואז יקירי זה כבר שלכם, זמין לכם בכל עת.
אף אחד לא יכול לקחת לכם את זה.
כך אנחנו מרחיבים את הגמישות שלנו,
דבר שנותן לנו מלא משאבים חדשים
להתמודד עם כל מה שמזמנים לנו החיים.
ולכל מי ששאל, מה הקטע שלי עם כל
ההתפזרויות האלה בחיים
עם כל ההרפתקאות באוויר בים וביבשה
עם חוסר המיקוד בתחום אחד בעסקים או עבודה
וקפיצה מדבר לדבר. ואם לא הגיע הזמן שאתבגר כבר
אז מה שיש לי להגיד לכם
שלכל מטבע שני צדדים והכל עניין של השקפה אם זה טוב או רע..
מבחינתי
זה בדיוק זה...
עובדת על גמישות :) ואוספת משאבים
כדי להגשים את כל החלומות שלי!
מזמינה אתכם לנסות זה כיף חיים.